זיתים......מסיק......נעורים.... פולין

בית העמק נבנתה בשטח שהיה מטע זיתים.

בית העמק עשתה כל מאמץ לשמור על נוף הזיתים לצד בניה חדשה של בתי מגורים ומבני חינוך וציבור- נוף יפה שגם נותן השראה.

בשנותיה הראשונות שימש כאחד מענפי הייצור שלנו ובהמשך נותרו הזיתים כתפאורה יפה לקיבוץ.

במרוצת השנים התקבלה החלטה למסור את הזיתים לבני הנעורים כענף שלהם ובבוא עונת הפרי היו הנעורים מוסקים את הזיתים.

בשנת 1989 היתה קבוצת "תמר" אחראית למסיק ועלתה מחשבה שיש לקבוע ייעוד להכנסות מהם. די מהר עלתה מחשבה ליעד את הכספים לפעילות משמעותית וכך הגיעו לרעיון של נסיעה משותפת למסע לפולין.

כאמור קבוצת "תמר" המצורפת היתה הקבוצה הראשונה כשהמסיק היווה את המשקל הגדול בפרויקט שהלך והתפתח לכיוונים שונים:

• המסע לפולין – מחייב תכנית הכנה מתאימה, תהיה מחוייבות לעבודה במסיק וברעיונות נוספים שעלו כדי לממן את ההכנה והנסיעה.
• בשלב ראשון יצא מכתב ל"סבים והסבתות" בו הם שותפו ברעיון המסע, בבקשה לתמיכה ותוך התחיבות להזמינם לאירוע אחרי שישובו.
• נבדקו אפשרויות שונות ולאורך השנים הנעורים עבדו (מעבר לעבודתם ביום העבודה בענפים) במשתלה, בגיוסים שונים במפעלים האיזוריים, בשטיפת מכוניות, ארגנו ירידי מכירות, בקיבוץ, קיבלו פרויקטים כדוגמת "הרכבת צלחות מנגנות" ומה לא?!
• כמובן שההורים (ושאר חברים בקהילה) הצטרפו למשימה.
• גם המועצה האיזורית תמכה במסע
• תכנון אירגון המסע היה מורכב. היה צורך למצוא קבוצה נוספת כדי להגיע לאוטובוס מלא, לאתר את מי שידריך במהלך המסע, לקבל את האישורים הנדרשים ולהגיע לעיסקה עם אחת מחברות הנסיעות (והכל במגבלות תקציב)
• * ראוי לציין שקבוצת "תמר" לא הצליחה לגייס את כל הסכום הנידרש ונציגים ממנה בגיעו לישיבת המזכירות והכריזו על התחייבות להמשיך לעבוד אחרי המסע כדי להשלים את המימון. וכך קרה
• בהמשך מידי שנה או שנתיים יצאו קבוצות הבנים כל פעם עם שותפים אחרים – האירוע הפך למסורת שראשיתה בעבודה במסיק, הכנת השמן, מכירתו, גיוסי הורים, המסע עצמו, אירוע אחרי שובם וכמו הרבה דברים שהם מסורת, מגיל צעיר הצטרפו בני הקיבוץ בעיקר לעבודת המסיק כי – בעוד...שנים גם אנחנו ניסע.
• לצערנו עקב החלטות המדינה ומשרד החינוך – לא ניתן לקיים מסעות פרטיים והעברנו את האירוע כולו לביה"ס אשר ממשיך במשימה רק שילדי בית העמק ממשיכים לממן אותו מפרויקט המסיק. גאוה וכבוד לכולנו!!!